ה"שיטה" של הביטוח הלאומי לגבות דמי ביטוח מבלי לבטח את העובדים

המוסד לביטוח לאומי סירב לשלם לקשישה קצבת זקנה בטענה שכלל אינה מבוטחת כעובדת שכירה אך סירב להחזיר לה דמי ביטוח אותם שילמה לאורך 11 שנים

האם ייתכן שידרשו מכם לשלם לאורך שנים דמי ביטוח לאומי משכר העבודה ורק בגיל הפרישה תגלו שלא מגיעים לכם כלל זכויות מהביטוח הלאומי ?

מקרה שכזה, ארע לאחרונה לקשישה שעבדה במשך 11 שנים בחברה השייכת לבעלה וכשהגיעה לגיל פנסיה סירב המוסד הלאומי לשלם לה קצבת זקנה, בטענה שכלל אינה מבוטחת כעובדת מפני שעבודתה הייתה לא יותר מ"עזרה משפחתית" לבעלה.

הביטוח הלאומי לא נתן כל הסבר מדוע א' אינה עונה להגדרת "עובדת שכירה" למרות שמשמעות הקביעה היא שלילה בדיעבד של כל זכויותיה של א' כמבוטחת, שעליהן הסתמכה במשך למעלה מ-11 שנים!

א' פנתה אל עו"ד יפית מנגל, המייצגת עובדים וחברות מול המוסד לביטוח לאומי, אשר הגישה בשמה תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה להחזיר לא' את מלוא כספי דמי הביטוח ששילמה במהלך השנים.

במוסד לביטוח הלאומי הציבו תנאי לפיו דמי הביטוח יוחזרו רק ל-7 שנים רטרואקטיבית ורק בכפוף להצגת אישור של מס ההכנסה שהדוחות של החברה תוקנו במס הכנסה ל-11 שנות העבודה.

מדובר במקרה אחד מתוך אלפי מקרים אחרים, המתאר שיטה פסולה שהשתרשה בפעילות המוסד לביטוח לאומי, שאין לה אח ורע במציאות המשפטית בישראל.

עובדים שכירים המועסקים ע"י קרובי משפחתם, המשלמים מדי חודש דמי ביטוח לאומי ומס בריאות משכר עבודתם, אינם מודעים לעובדה, כי זכויותיהם יקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי רק בדיעבד – לעיתים שנים רבות לאחר תחילת עבודתם, ורק כשיזדקקו לקבלת גמלה כדמי לידה, קצבת זקנה וכיו"ב", כך, במחי יד, מתאיידות להן זכויות, שעליהן התבססו אותם עובדים במשך כל תקופת העסקתם.

אם לא די בכך הביטוח הלאומי מסרב להשיב לעובדים אלו את דמי הביטוח ששילמו לשווא ומציב תנאים ביורוקראטיים בלתי אפשריים על מנת להשאיר את הכספים אצלו.